לוח תוכן שאפשר לעמוד בו

כשכל פוסט מתחיל בשאלה ״מה מעלים היום?״, התוכן נדחק בין לקוחות, ספקים ומשימות דחופות, ובסוף נעלם. אחרי השיעור יהיה לכם לוח פשוט, שלושה סוגי פוסטים וקצב שאפשר להחזיק גם בשבוע עמוס.

שלושה סוגי פוסטים

מראים את העבודה: מוצר, תהליך, לפני ואחרי. קבלן שמראה חדר לפני ואחרי צריך גם לכתוב מה הייתה הבקשה ומה השתנה לדיירים. ״עוד פרויקט הסתיים״ לא מספר כלום.

עונים על שאלות: טיפ, או תשובה לשאלה שלקוח שאל. חנות פרחים יכולה להסביר איך בוחרים זר לבית עם חתול. שאלה אחת ממוקדת, ותשובה שאפשר להשתמש בה.

בונים אמון: האנשים מאחורי העסק, המלצה של לקוח שהסכים, רגע מיום העבודה. למשל, מי מקבל את הלקוחות בקליניקה ואיך הוא עוזר להם להתכונן. בלי לחשוף פרטים של לקוחות.

למה דווקא שלושה? כי כל סוג עונה על שאלה אחרת של לקוח: מה אתם עושים, האם אתם מבינים בזה, והאם אפשר לסמוך עליכם. עמוד שעונה על שלושתן עושה עבודה של איש מכירות.

קצב שמחזיק גם בשבוע עמוס

אל תקבעו תדירות לפי שבוע פנוי במיוחד. הסתכלו על שבוע רגיל: מתי אפשר להכין תוכן בלי לדחות לקוח? קצב מתון שנשמר מנצח התחלה נמרצת שנעצרת אחרי חודש.

וזכרו שפוסט זה לא רק הלחיצה על ״פרסום״. צריך נושא, תמונה, טקסט ובדיקה. אם אין ביומן מקום להכנה, מקטינים את התוכנית לפני שמתחייבים אליה.

לא כל סוג צריך לקבל מקום שווה. אם נכנס מוצר חדש, השבוע הוא יקבל יותר. אבל כשמסתכלים על חודש שלם, כדאי שיהיו בו גם עבודה, גם תשובות וגם סיבות לסמוך עליכם.

גיליון אחד, חמש עמודות

לוח תוכן הוא גיליון פשוט, לא מערכת. כל שורה היא פוסט. פותחים את הקובץ ורואים מיד מה עולה השבוע, ומה עוד חסר.

כתבו נושא שאפשר לעבוד ממנו. ״טיפ על פרחים״ משאיר אתכם מול דף ריק. ״איך מחליפים מים באגרטל בלי לפרק את הזר״ כבר כמעט כתב את עצמו. העמודות:

ועוד עמודה שימושית, אם יש מי שעוזר לכם: ״מי אחראי״. ככה ברור מי מצלם, מי כותב ומי מאשר, בלי לשאול בוואטסאפ כל פעם מחדש. סטטוס ברור חוסך הרבה הודעות.

• תאריך: מתי עולה.
• סוג: עבודה, שאלה או אמון.
• נושא: על מה בדיוק.
• רשת: איפה מפרסמים.
• סטטוס: רעיון, חסרה תמונה, מוכן, פורסם.

עובדים במנות

במקום לחשוב על תוכן כל יום, קבעו פעם בשבועיים שעה או שעתיים לצילום ולכתיבה של כל השבועיים הבאים. מתחילים מהנושאים שבגיליון, ומצלמים לפיהם. ככה לא נשארים עם תמונות יפות שלא מתאימות לשום פוסט.

בחנות אפשר לצלם באותו סבב מוצר, פרט שמראה איך משתמשים בו, ומישהו מהצוות שמציג אותו. אחר כך כל תמונה מקבלת פוסט ומסר משלה.

ומשאירים מקום לשינויים. מוצר אזל? מעדכנים לפני שמפרסמים. הכנה מראש לא מחייבת לפרסם משהו שכבר לא נכון.

ותזמנו מראש. גם פייסבוק ואינסטגרם מאפשרים לתזמן פוסטים מתוך הכלים של Meta. ככה הפוסט עולה בזמן גם ביום שאתם בשטח ולא מחזיקים את הטלפון.

כשאין רעיונות

חוזרים לשיחות. שאלות מהוואטסאפ, התלבטויות משיחת מכירה, מה שהסברתם ללקוח לפני שהזמין. כל אחת מהן היא פוסט. רק בלי צילומי מסך ובלי פרטים מזהים.

ומותר לחזור לנושא מזווית אחרת. הראיתם ארון חדש? הפוסט הבא מסביר מה בודקים לפני שמזמינים ארון לחדר קטן. ושמרו בגיליון עמודה לרעיונות בלי תאריך, כדי ששאלה טובה לא תלך לאיבוד.